משמעות חושי השמיעה והראיה 

חוש השמיעה וחוש הראיה פעילים מאוד במהלך חייו של האדם , אדם רואה את הנעשה בסביבתו כל הזמן ומקשיב באוזניו לכל הרחשים, מה מתוך הנראה והנשמע נקלטים בתוכנו ומקבלים משמעות.

נמצא במחקר כי 83% מהקלט החושי נקלט דרך העיניים, וכך לעיתים אנו מזניחים את השמיעה . כן נמצא- כי 90% מהאנשים שוכחים שמו של האדם שהוצג בפניהם אחרי 8 שניות כי אנחנו מסתכלים עליו בחוש הראיה ולא מתייחסים כ"כ לחוש השמיעה - שהרי שמו הוצג באוזננו. אדם מסוגל להקשיב בקצב של 500 מילים בדקה. קצב הדיבור למשל איטי מאוד - עד 120 מילים בדקה כלומר בהפרש הזמן שנותר המוח משוטט בחלל הריק שנוצר.

תהליכי הלמידה של האדם מקטנותו ממוקדים בשני החושים העיקריים ראיה ושמיעה. אלא שהעולם מגוון ומרתק ומשתנה. תנועתו של האדם , מובילה אותו כל הזמן לשדה ראיה שונה ואחר , אף השמיעה סלקטיבית לכל הסביבה האופפת אותנו.

אם נרצה שהלמידה משני חושים חשובים אלה תהא משמעותית וישימה, שנוכל להפנימם בתוך מוחנו לזכור ולהשתמש במידע הנקלט , חובה עלינו להתמקד בתחום מסוים, לרתק הלומדים בכלים דידקטיים מעניינים ולתרגל האדם בתחומים שיש לנו רצון לשמור עליהם בתוכנו.

השיטוט בעולם , בסביבה, הראיה מתוך האמצעים הנוספים כמו אינטרנט, טלוויזיה, רדיו, וכל אמצעי מכני אחר יקבל משמעות ולמידה רק אם נמקד היטב את השמיעה והראיה בתחום מסוים.

האימרה- " אשרי העם יודעי תרועה ד' באור פניך יהלכון" , ממקדת את האדם בשני החושים תרועה ואור היינו שמיעה וראיה .

אך שואלים מפרשים , מדוע כתוב "יודעי תרועה" צריך היה לו לכתוב אש העם שומעי תרועה שהרי המצווה היא לשמוע קול שופר הברכה שאנו מברכים בשמיעת השופר - היא: אשר קדשנו... לשמוע קול שופר.

מה המיוחד בשמיעה? שהרי שמיעה היא מעשה חושי בסיסי?

האם נסתפק בשמיעה בלבד?

אלא שכדי להפוך "שמיעה" למשהו משמעותי מסוג "נעשה ונשמע" ויותר יש צורך להכין את גוף האדם כולו בשלמותו, מבחינה הכרתית שכלית נפשית רגשית וחברתית, יש לפתח בו את האינטליגנציה השכלית וגם את האינטליגנציה הרגשית לקראת שמיעה זו.

השמיעה הסתמית- ללא משמעות מעמיקה זורמת לה באוויר ואינה נקלטת במוחנו . מכאן הכתוב הנפלא אשרי העם "יודעי תרועה" היודעים ומבינים, מוכנים וערוכים לשמיעה המיוחדת והמיוחלת.

האוזן הוא המפתח לשכל לקבלת חוכמות ומשם הן מגיעות ללב.

ר' משה אבן עזרא מדגיש:" הווי זהיר לשמוע יותר מלדבר" וכן " אל תהיה אוזנך כנפה שמוציאה את הקמח וקולט את הסובין"

ביאליק –מחדד חשיבות השמיעה " הפה והאוזן הם קשת וכינור ובהיאלם האוזן יאלם הפה"

ככל שנגביר את האנרגיה , את מלוא כוחנו בהקשבה, כן תהא מידת עומקה ועוצמתה בהחדרתה ובקליטתה ,במשלי טו' – 31 כתוב: " אזן--שמעת, תוכחת חיים:    בקרב חכמים תלין"

המשך הפסוק מדגיש את חשיבות האור..." ד' באור פניך יהלכון" הקב"ה מחדיר כמויות אדירות של אור לעולם דרך מקור האנרגיה העיקרי- השמש.

אנו יודעים שכל חיינו תלויים באור, תהליך הפוטוסינתזה יצירת ובניית המזון בצמח נעשית רק באמצעות הפוטו- האור , אם נשב בחדר חשוך ואטום ללא כל קרינת אור פנימה , ננסה לחיות ללא השפעת אור, הרי לא נקלוט שום אנרגיה כדי להפעיל מחשבה ודעת.

בפתיחת צוהר קטן תהא השפעה קטנה. עוצמת הפתיחה , ניצול יעיל יותר של האור וכושר הקליטה שלו בתוכנו- תלוי רק בנו. ככל שנשכיל לפתוח חלונות ודלתות ככל שנבין עומק הטמעת האור בגופנו,  יפרוץ יותר אור פנימה ונוכל עם אנרגיה זו לעבד וליצור חשיבה תוכנית איכותית.

נאמר כי "נר מצוה ותורה אור"- האור ניתן לנו ופרוס לפנינו , עלינו רק לפתוח צוהר קטן או גדול כדי להפיק מאור זה תועלת מירבית.

ככל שנשכיל להרבות אור , ככל שתהא בנו הנכונות והמוטיבציה להיחשף לאור , לתורה למחשבת היהדות לארון הספרים היהודי למדע ולחידושי התקופה והדור, לפרקי אמונה ודעת. כך יבין אדם את מהות התקיעה ומהות החשיבה ההתחדשות וההתקדמות המתמדת כל הזמן.

כך אנו מבינים יותר טוב את הפסוק: " אשרי העם יודעי תרועה " – אשרי אלו היודעים לפתוח סגור ליבם כדבעי , להכין תשתית קליטה איתנה של המוח, או אז ד' באור פניך יהלכון. כאשר הקרקע המוחית פורייה ומוכנה , הרי לאור תהא השפעה חיובית.

הרב קוק בסידורו עולות הראי"ה מוסיף באותו עניין , כי " אם יודעים ומכירים את כוח החשיבה הבא על ידי סגולות התרועה , הרי היא מוטמעת היטב במוחנו והשפעתה תמשיך גם כשהתרועה מפסיקה , גם כשמגיע החושך, הרי השפעת האור במוחנו ממשיכה כל הזמן, כל השנה . כדי להורות לנו דרך החיים והטוב. או אז  "ד' באור פניך יהלכון."  

 המזמור בתהילים "לדויד  ד' אורי וישעי" הנאמר בחודש אלול עד שמיני עצרת מבהיר לנו דבר נפלא . בויקרא רבה – נאמר , כי אורי = ראש השנה . ישעי=  יום הכיפורים . משמע, בראש השנה צריך לקלוט את כל האור הרצוי כדי שנזכה לישעי- ישועה ביום הכיפורים.

צריך רק לפנות מקום לכניסתו של האור לתוכנו. אומר רבנו בחיי- " מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" במסכת ברכות נאמר – כי הרבה מאורות יש באור .

ר' חיים ויטאל – מבהיר לנו: " אין לך שום אור בעולם , שאין לו אור פנימי "

תקופתנו מאופיינת בחברה רווית שינויים , השפעת המדיה , אמצעי התקשורת השונים – עצומה . הטכנולוגיה , המדע , ההיי- טק שולטים בכל אתר ואתר בחיינו . חובתנו שלנו ליצור השתלבות נכונה וחכמה של תורה ומדע , תורה ודרך ארץ, תורה והשכלה כללית , להשתלב בכל תהליכי השינוי ולהיות חלק בהתפתחות המדע והטכנולוגיה .

זוהי משימת הדור שלנו- העמקת החינוך היהודי , דתי , התורני המשולב מבחינה חברתית עם כל עם ישראל המעורב בחברה משתנה- עם אהבת הבריות ושמירת התורה והאדרתה . מובילי הדור, המנהלים המורים ואף ההורים צריכים לשאת את דגל הדוגמא האישית , בלימוד, בקביעת עיתות לתורה , בהקפדה על קיום מצוות, בשמירת הלשון , ביושר , ביחס ובכבוד לזולת, אך תוך כדי העצמה אישית התקדמות למצוינות, פיתוח כישורים אישיים. והכל מתוך תורה ויראת שמיים.

הבה נלמד כולנו להיות הטובים ביותר- המצוינים בכל תחום, כדי שנזכה להטמיע בתוכנו הפסוק: " אשרי העם יודעי תרועה ד' באור פניך יהלכון"